רחמאילוב נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת המבקשת לפוטרה מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה בשל ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח-תקווה (כב' הרש' הבכירה איריס ארבל-אסל) מיום 14.11.13 בתא"ק 23628-05-10 .

2.המבקשת טוענת בבקשתה כי יש לפוטרה מהפקדת ערבון נוכח מצוקתה הכלכלית ומצבה הרפואי והאישי, שכן היא מוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בדרגת אי כושר של 75% לצמיתות ומתקיימת מקצבה בשיעור של כ- 2,600 ₪ נטו בחודש. נוסף על כך המבקשת מקבלת מהמל"ל סיוע בסך של 700 ₪ בחודש בשל היותה עיוורת בעינה האחת וזאת לצורך מימון מלווה וסיוע בצרכיה המיוחדים.

נציין כי המבקשת מיוצגת במינוי מטעם לשכת הסיוע המשפטי בשל מצבה הכלכלי ועל כן זכאית לפטור מתשלום אגרה.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה מאחר ולטענתה המבקשת לא פירטה כנדרש את מצבה הכלכלי, לא צרפה דפי חשבון בנק לשישה חודשים אחרונים ולא הבהירה מדוע אין ילדיה, עימם היא מתגוררת כעת, יכולים לסייע בהפקדת העירבון .

עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי סיכויי הצלחתו של הערעור אשר הוגש ע"י המבקשת קלושים אם בכלל.

הפקדת עירבון בהליכי ערעור – קיצורה של הלכה

4.הכלל הוא כי על מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות). על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את הפעלת החריג, רוצה לומר - מתן הפטור מהפקדה (רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)).

על בית המשפט בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון לבחון ולשקול הן את מצבו הכלכלי של המערער והן את סיכויי הצלחתו בערעור (בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)).

פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים במצטבר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)).

5.זאת ועוד, בבחינת הפטור מהפקדת עירבון יקפיד, על דרך הכלל, בית המשפט יתר על הקפדתו לעניין פטור מאגרה, שכן אם לעניין האגרה ניצבים זה מול זה זכותו של המערער למצות יומו וטיעוניו בבית המשפט אל מול זכותה של המדינה בתשלום האגרה הראויה לניהול ההליך, הרי שבעניין הפקדת העירבון שיקולי האיזון, הם בין המערער לבין המשיב, שיש להבטיח את הוצאותיו, על מנת שלא יעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי ואינו יכול להיפרע מהמערער את הוצאותיו, ככל שייפסקו לו כאלה. עניין זה מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון לעומת זה המבקש פטור מאגרה, ופטור שניתן מתשלום האגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור למערער מהפקדת עירבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990)) . ובדומה מצאנו, כדוגמה, בע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון דיין לקהל החרדי ואח' -

"רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה, זאת משום שבעוד שתשלום האגרה מאפשר למערער את פתיחתן של דלתות ערכאת הערעור, הפקדת הערבון נועדה דווקא להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים".

6.כך, בכל הנוגע לתנאי של היעדר מסוגלות כלכלית, נקבע לא פעם כי על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). עוד נקבע כי בכל הקשור לסוגיית הפקדת הערבון, היקפה של "הסביבה הקרובה" חורג מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות בענין האגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)), וכי פנייה לבית המשפט בענין זה תיעשה כמוצא אחרון ויש לשכנע כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון.

זאת ועוד, אין די בהעלאת טענות גרידא אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)), וכי על זה הרוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכונים שבהליך ערעורי, לפרוש בפני בית המשפט "תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום" (רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' נהרי (20.8.12).

ומן הדין נבוא אל הנדון

7.בענייננו, המבקשת אמנם צירפה אישור של המוסד לביטוח לאומי על היותה בעלת נכות בדרגת אי כושר של 75% לצמיתות, המתקיימת מקצבה חודשית בסך 2,600 ₪ בצירוף סיוע נוסף של 700 ₪ בשל היותה עיוורת, כמו כן ציינה המבקשת כי היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי. לכאורה עובדות אלו יכולות להוות ראיה לכאורה למצבה הכלכלי של המבקשת.

יחד עם זאת, המבקשת לא צירפה העתק מחשבון העו"ש שלה נכון לששת החודשים בטרם הגשת הבקשה, עניין זה הוא מהותי בנסיבות העניין שכן היא מתגוררת אצל ילדיה הבוגרים וככל הנראה אינה נדרשת להוצאות מיוחדות בעת שהותה עימם. כמו כן המבקשת לא מציינת מדוע אין ילדיה, עימם היא מתגוררת ואשר היא סמוכה לשולחנם, יכולים לסייע בידיה בהפקדת העירבון, ואין היא מפרטת כנדרש מהם הנסיונות שעשתה לצורך גיוס סכום הערבון והאם פנתה למוסדות בנקאיים או לבני משפחתה לצורך קבלת סיוע.

זאת ועוד, ולמעלה מן הדרוש, כאשר אנו בוחנים את סוגיית סיכויי עירעורה של המבקשת גם כאן, מבלי לקבוע מסמרות, אנו מוצאים כי פסק הדין של ערכאה קמא נומק כדבעי ולמעשה קיימים התיחסות ומענה בפסק הדין לכל טענה וטענה המועלית בכתב הערעור.

8.יחד עם זאת ועל האף האמור, בנסיבות הנדונות ובהתחשב במצבה הבריאותי של המבקשת והעובדה כי היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי, דבר המעיד כשלעצמו על מצב כלכלי שאינו שפיר, אעמיד את סכום הערבון על סך של 4000 ₪ אשר על המבקשת להפקידו תוך 30 יום.

אם לא יופקד העירבון במועד האמור לעיל, יירשם הערעור לדחייה.